חדשות

  • חדשות

     

     

     

    האגודה לאזרח הוותיק בבת -ים,

    מאחלת לכל גמלאי העיר בת-ים ובני משפחותיהם שנה טובה ומתוקה,

    מלאה בצמיחה ובשפע!

    אנו כאן תמיד לשירותכם באופן אישי - בכל הקשור לשירותים מקצועיים לגיל השלישי.

     

    ------------------------------------------

    אנו מזמינים אתכם- גמלאים ניצולי שואה

    להצטרף לקהילה תומכת בעלות סמלית

    ולזכות בשירותי חברה, רפואה ותיקונים בבתים.

    למידע נוסף לחץ כאן

     

    -------------------------------------------

    האגודה מפעילה מרכז יום אחר הצהריים

    עבור גמלאי העיר בעלי חוק סיעוד,

    שירות חדשני וייחודי בארץ ובעיר בת ים.

    למידע נוסף לחץ כאן

     

    -------------------------------------------

    דרושים - עובדים:

    * למחלקת טיפולי בית דרוש/ה עובד/ת סוציאלי/ת.

    * למחלקת טיפולי בית דרוש/ה מטפל/ת לטיפול בבתי הקשישים.

    * למרכז יום דרוש/ה מטפל/ת.

     

    לפרטים: 03-5060460

     

    -------------------------------------------

    דרושים - מתנדבים:

    * למרכזי היום דרושים מתנדבים בתחום הדרכת מחשבים.

     

    לפרטים: 03-5060460

     

  • חדשות נוספות...

דירוג משתמשים: 5 / 5

Star activeStar activeStar activeStar activeStar active
 

בדידות בקרב קשישים
בדידות היא תופעה חברתית שכיחה בקרב זקנים. לתחושות בדידות יש השלכות מזיקות במישורי חיים שונים של אנשים מבוגרים. בדידות מולידה לא אחת תחושות סבל שפוגעות באיכות החיים.
בכדי להתמודד עם תופעת הבדידות ולעזור בהתמודדות עימה האגודה לאזרח הוותיק בבת ים מפעילה שני מרכזי יום מקצועיים טיפוליים חברתיים המאפשרים לזקנים אשר חווים בדידות פעילות חברתית ומפגשים חברתיים. כמו כן מפעילה האגודה תכנית של מתנדבים גימלאים למרותקי בית אשר חברים בקהילות התומכות הכוללים ביקורי בית חברתיים. הפעלת מערך שירותי המטפלות בטיפול הביתי במסגרת חוק הסיעוד מהווה נקודת משען העוזרת אף היא בהתמודדות היום יומית עם התופעה.

הגדרות
בדידות: חוויה סובייקטיבית. חוויה לא נעימה, הגוררת לרוב תחושה של סבל, ריקנות ומצוקה Peplau & Perlman, 1982))
בדידות כרונית: תחושת בדידות רבת שנים אשר מלווה את האדם לאורך חייו הבוגרים והצעירים כאחד. לאדם יש חוסר יכולת לפתח מערכת יחסים מספקת לאורך שנים.
בדידות מצבית: מתרחשת לרוב בעקבות אירועי חיים מעוררי דחק, הגורמים לאבדנים ברשת החברתית של האדם. למרות הקושי הרגשי והחברתי האדם מצליח להתמודד ולהחלים.
לבדיות: מצב אובייקטיבי של העדר קשרים עם אחרים. לבדיות יכולה להיות חוויה מלאה עם חיי נפש עשירים ופתוחים לעולם (Dykstra, 2009).
סקירת ספרות
בדידות משקפת חוויה סובייקטיבית, אמנם בעלת זיקה לסיטואציה החברתית האובייקטיבית, אולם הנסיבות החברתיות אינן מולידות בהכרח תחושה זו. תחושה של בדידות מתעוררת כאשר יש פער בין הקשרים החברתיים הרצויים לאדם לבין אלו שעומדים לרשותו בפועל.
התאוריה הקוגניטיבית היא אחת התיאוריות המרכזיות המנחות את המחקר בתחום הבדידות. לפיה, בדידות נובעת מחוסר התאמה בין הקשרים החברתיים הרצויים לבין אלה העומדים לרשותו של האדם במציאות. במלים אחרות, בדידות הינה תוצר של פער נתפס בין הרמה האופטימלית לבין הרמה המושגת של הקשרים החברתיים (Perlman & Peplau, 1982; Peplau & Perlman,1982; Peplau, Miceli, & Morasch, 1982).
גישת הצורך החברתי (Weiss, 1973; 1987) מבחינה בין שני סוגים של בדידות:
הבדידות הרגשית (emotional loneliness ) מדגישה את העדרה של דמות אינטימית מרכזית בחייו של הפרט. בדידות זו עלולה להתעורר בעקבות גירושין או פטירת בן הזוג.
הבדידות החברתית (social loneliness), לעומתה, נקשרת להעדרה של רשת חברתית רחבה שהאדם מרגיש שייך אליה. הפרט עלול לחוות בדידות חברתית בעקבות פרישה או מעברים חברתיים, המתרבים בתקופת החיים המאוחרת, כדוגמת התאלמנות ופרישה מהעבודה.
בדידות בגיל המבוגר
המציאות הדמוגרפית מלמדת כי ככל שהאדם מזדקן כך גדל הסיכוי שהוא יחווה אובדנים ברשת החברתית שלו. התאלמנות, אובדן של בן או בת הזוג, היא מאורע ההופך שכיח בגיל זקנה ושכיחה עוד יותר בקרב נשים בשל תוחלת חיים ארוכה יותר ונישואין לבני זוג מבוגרים יותר. אובדן של בן הזוג נמצא כגורם סיכון משמעותי ביותר לחווית בדידות בגיל המבוגר (Pinquart, 2003). בגילאים מתקדמים גדל הסיכוי גם לחוות אובדנים של חברי רשת נוספים כדוגמת חברים ואחאים. סיטואציה זו נמצאה גם היא תורמת לתחושת של בדידות (Mullins & Mushel, 1992). לצד אובדנם של קשרים חברתיים משמעותיים, הגיל המבוגר מתאפיין גם בהפחתה בפעילות החברתית. קשיים בתפקוד הן של חברי הרשת החברתית והן של האדם עצמו מקשים מאוד על קיומו של המגע החברתי. בהתאמה מחקרים מוצאים קשר שלילי בין מצב הבריאות והתפקוד של האדם ותחושות של בדידות (Jylha, 2004) . במילים אחרות, ככל שמצב הבריאות והתפקוד מתדרדרים כך מתגברות תחושות של בדידות.

היקף התופעה
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה [הלמ"ס] יותר ממחצית מהאזרחים הוותיקים נשואים וכשליש מהם אלמנים. 77.4% מהזקנים הגברים נשואים לעומת 44.6% מהנשים הזקנות נשואות. 23% מהזקנים גרים בקהילה לבד. ל 76% מבני ה 65 ומעלה יש חברים איתם הם נפגשים או מדברים בטלפון. 16% מדווחים כי הם חשים בדידות לעיתים קרובות לעומת 5% מהצעירים יותר (הלמ"ס, 2015).
השלכות של בדידות
סיבה משמעותית לעיסוק המחקרי בנושא הבדידות בקרב האוכלוסיה הזקנה נסובה סביב ההשלכות המזיקות שנמצאו לתחושות של בדידות במישורי חיים שונים של אנשים מבוגרים. השלכות של בדידות נמצאו הן במישור הבריאות הגופנית והן במישור הרגשי (שיוביץ – עזרא, 2010)
אנשים בודדים באופן כרוני דיווחו על מצב בריאותי גרוע יותר אשר בא לידי ביטוי בריבוי של מחלות כרוניות ובמספר רב יותר של ימי אשפוז ( Theeke, 2007). יתירה מזאת, מחקרים לונגיטודינאליים מצאו כי בדידות מהווה גורם סיכון לתמותה בקרב זקנים (Penninx et al., 1997).
לצד ההשפעות על הפן הגופני תפקודי לבדידות נמצאה השפעה מזיקה גם על הבריאות המנטאלית והרגשית. במחקרי רוחב ואורך נמצא כי רמה גבוהה יותר של בדידות הייתה קשורה לרמות דיכאון גבוהות יותר (Cacioppo, Hughes, Waite, Hawkley, & Thisted, 2006). נמצא קשר שלילי בין בדידות ורווחה אישית רגשית (Lee & Ishii-Kuntz, 1987) וקשר חיובי למחשבות אבדניות ולאובדנות (Stravynski & Boyer, 2001).

דרכים להתמודדות עם הבדידות
ההתמודדות עם בעיית הבדידות כוללת שלש מטרות. הראשונה, לאפשר קשרים חברתיים, על ידי יצירת הזדמנויות חדשות לקשר חברתי, על ידי מתן תמיכה בתקופות מעבר, או על ידי סיוע לאדם הבודד לתקשר עם אחרים בסביבתו החברתית. המטרה השנייה לא נועדה להקל על תחושות של בדידות כי אם למנוע מהבדידות להתפתח לבעיות חמורות אחרות. ניתן למלא אחר מטרה זו באמצעות מתן עזרה לפרט על מנת שיוכל להתמודד עם הבדידות. מטרת היעד השלישי הינה מניעת בדידות עוד טרם התרחשותה.

ביבליוגרפיה

הלשכה המרכזית לסטטיסיקה (2015). לקט נתונים לרגל יום האזרח הותיק 2015. נדלה מ- http://www.cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_SHTML?ID=824

שיוביץ-עזרא, ש' (2010). בדידות בתקופת החיים המאוחרת. דוח הוועדה – המוסד לביטוח לאומי נדלה מ- https://www.btl.gov.il/Funds/Special%20Activities/Documents/DochVaadatBdidut.pdf

Dykstra, P. A. (2009). Older adult loneliness: Myths and realities. European Journal of Ageing. Doi10.1007/s10433-009-0110-3.

Jylhä, M. (2004). Old age and loneliness: Cross-sectional and longitudinal analyses in the Tampere Longitudinal Study on Aging. Canadian Journal on Aging, 23(2), 157-168.

Lee, G.R., & Ishii-Kuntz, M. (1987). Social interaction, loneliness, and emotional well-being among the elderly. Research on Aging, 9(4), 459-482.

Mullins, L. C. and Mushel, M. (1992). The Existence and Emotional Closeness of Relationships With Children, Friends and Spouses: The Effect on Loneliness Among Older Persons. Research on Aging, 14, 448-470.

Penninx, B.W., van Tilburg, T., Kriegsman, D.M., Deeg, D.J., Boeke, A.J. and van Eijk, J.T. (1997). Effects of social support and personal coping resources on mortality in older age: The Longitudinal Aging Study Amsterdam. American Journal of Epidemiology, 146 (6), 510-519.

Peplau, L.A., & Perlman, D. (1982). (Eds.), Loneliness: A sourcebook of current theory, research and therapy. New York: A Wiley-Interscience Publication.

Peplau, L.A., Miceli, M. and Morasch, B. (1982). Loneliness and self-evaluation. In L. A. Peplau and D. Perlman (Eds.), Loneliness: A sourcebook of current theory, research and therapy (pp. 135-151) New York: A Wiley-Interscience Publication.

Perlman, D., and Peplau, L.A. (1982). Theoretical approaches to loneliness. In L. A. Peplau & D. Perlman (Eds.), Loneliness: A sourcebook of current theory, research and therapy (pp. 123-134) New York: A Wiley-Interscience Publication.

Pinquart, M. (2003). Loneliness in Married, Widowed, Divorced and Never-Married Older Adults. Journal of Social and Personal Relationships,20, 31-53.

Stravynski, A., & Boyer, R. (2001). Loneliness in relation to suicide ideation and parasuicide: A population –wide study. Suicide and Life-Threatening Behavior, 31(1), 32-40.

Theeke, L.A. (2007). Socidemographic and health-related risks for loneliness and outcome differences by loneliness status in a sample of older U.S. adults. Unpublished doctoral dissertation, West Virginia University, West Virginia.

Weiss, R.S. (1973). Loneliness: The experience of emotional and social isolation. Cambridge, MA: MIT Press.

Weiss, R.S. (1987). Reflections on the present state of loneliness research. Journal of Social Behavior and Personality, 2, 1-16.